חרדה וניתוקים במהלך נסיעה ברכבת

כמתמודדת נפש, נסיעות הן לא דבר פשוט עבורי. בעבר חוויתי משבר קשה שבו איבדתי את הזיכרון וחשתי ניתוק מוחלט מהמציאות שלי. מאז, יש לי פחד תמידי שזה עלול לקרות שוב – שאני אשכח מי אני, לא אדע לאן אני הולכת, או שלא אוכל לחזור הביתה.

בנסיעות, במיוחד למקומות לא מוכרים, המחשבות הרעות יכולות להשתלט עליי. אני מתחילה לחשוב על דברים רעים, מפעילה מנגנון הגנה שמוביל לניתוק, ולא תמיד יודעת איך לחזור לעצמי.

הניתוקים האלה לא מגיעים סתם – הם קשורים למנגנון שמנסה להגן עליי מהמחשבות הקשות. אבל כשזה קורה, אני עלולה למצוא את עצמי עוברת את התחנה, לא זוכרת איפה אני או למה אני כאן.
אם הנסיעה ארוכה ויש פקקים, המחשבות שלי מתחילות להתרוצץ וזה עלול להוביל לחרדה. לעומת זאת, כשאני יודעת בדיוק מה הצעדים שאני צריכה לבצע, זה עוזר לי להישאר רגועה.

חווית הנסיעה

כאשר החלטתי לנסוע לירושלים, חששתי מאוד. המחשבה על נסיעה לבד עוררה בי פחדים וחרדות עמוקים. שיתפתי את כפיר, קולגה בתוכנית, בתחושות שלי, והוא סיפר לי על שירות ליווי שמציעה הרכבת. לדבריו, אפשר להזמין מלווה שילווה אותי לאורך כל הדרך.

התקשרתי למספר, ומיד ענו לי. השיחה איתם הייתה מאוד גמישה ומרגיעה – הם הקשיבו לצרכים שלי, הסבירו איך השירות עובד, ואפילו הציעו לי כמה אפשרויות לנסיעה. התחושה שאני יכולה לסמוך עליהם גרמה לי להרגיש בטוחה יותר.

כשנכנסתי לתחנה בעכו, פניתי לאחד העובדים וסיפרתי שהזמנתי ליווי. הם היו מסבירי פנים והנחו אותי לחכות במשרד. שם פגשתי את המלווה הראשון, שאמר לי "אנחנו איתך ונלווה אותך עד הסוף." הוא הדריך אותי לרציף הנכון, ובדקות שקדמו להגעת הרכבת עזר לי להתמקם בקרון הנכים.